tel-avivi

בריכת גורדון הממוקמת בטיילת תל אביב, הינה מהבריכות הותיקות והמיתולוגיות בעיר. בריכת גורדון הוקמה בשנת 1956, והפכה עד מהרה לאחד המוסדות הידועים והמרכזיים בחיי הקהילה התל אביביים.

מתחם בריכת גורדון, הקרויה על שם חוף גורדון הסמוך אליה, כולל שלוש בריכות – בריכת שחיה באורך 50 מטרים, בריכת ילדים בשטח 200 מ”ר (הגדולה אף ממרבית בריכות השחיה הרגילות) ובריכה המיועדת לפעוטות. בריכת גורדון היא בריכה ייחודית, השואבת מי תהום מלוחים מעומק הים, עומק של 150 מ’, מה שגורם לטמפרטורת המים לעמוד סביב ה-24 מעלות במשך השנה כולה. ייחוד נוסף של בריכת גורדון הוא, שלנוכח הרכב המים, שאינם מכילים כלור, מוחלפים אלה בבריכה מדי יום, לאחר ניקוי מקיף המבוצע בה (פעם בידי אדם, כיום באמצעים רובוטיים).

בריכת גורדון כמוקד הסצנה התל אביבית

בשיא פעולתה, פעלה הבריכה בכל ימות השנה (למעט יום הכיפורים), מארבע וחצי בבוקר ועד עשר בלילה, והיוותה מוקד לסצינה חברתית שלמה, שכל שועי תל אביב (סלבריטיז) דאגו לראות ולהיראות בה. בריכת גורדון פנתה לכל שכבות האוכלוסיה – צעירים ומבוגרים, ספורטאים ונכים, ילדים והורים – כולם מצאו בבריכה את מקומם ובמרבית הימים היא היתה מלאה עד אפס מקום. לא רק זאת – רבים היו המכורים שהשכימו קום והגיעו לשחייה של שחרית, לעיתים כבר בעת פתיחתה כשעוד שרר חושך בחוץ. גם בקיץ וגם בחורף, גם בשרב וגם בגשם שוטף – שום דבר לא עצר את חסידי בריכת גורדון האמיתיים, שלאחר השחיה נהגו להתקבץ על גדותיה, ולהעביר שעות ארוכות באכילת דגים מלוחים ושתיית וודקה, במשחקי שש-בש ובעדכוני רכילות תל אביבית עסיסית.

בריכת גורדון המחודשת

עד שנת 2006 היתה בריכת גורדון בבעלות פרטית, אולם מצבה הרעוע הניע את עירית תל אביב לחשוב מה לעשות בעניינה. כוונתה המקורית של העיריה היתה להרוס אותה, ולהשתמש בשטח על מנת להרחיב את הטיילת, אולם מאבקם הארוך של השוחים הוותיקים הביא לשינוי התוכניות, וגרם לעיריה לפתוח בהליך שיפוצים נרחב של בריכת גורדון , בהיקף של למעלה מ-30 מיליון שקלים. שיפוץ בריכת גורדון בוצע על ידי חברת “אתרים” העירונית, וכלל בניית משטחי עץ סביב לבריכות, הוספת סככת צל מעל בריכת הפעוטות, הוספת שטחים ציבוריים המקשרים את הבריכה עם טיילת תל אביב, ואף בניית שביל אופניים. שיפוץ מתחם בריכת גורדון הסתיים ביולי 2009, וכיום היא מתפקדת כבריכה עירונית לכל דבר.

מוזיאון ההגנה, הנושא את שמו של אליהו גולומב, ממייסדי ומפקדי הארגון, הינו המוזיאון המרכזי לתולדות תנועת “ההגנה”, וממוקם בשדרות רוטשילד, בביתה של משפחות שרתוק (לימים שרת)  וגולומב. בית זה היווה את מטה ארגון ההגנה ואירח בתוכו את מיטב מנהיגי הישוב היהודי מתחילת שנות ה-20 ועד הקמת המדינה. בתוך מוזיאון ההגנה ניתן למצוא כיום חדרים שהשתמרו כפי שהיו בתחילת שנות ה-40, וכן שלוש קומות נוספות שהתווספו עבור תצוגת המוזיאון המצוי בה.

כיצד הוקם המוזיאון?

מוזיאון ההגנה הוקם ביוזמת מועצה ציבורית ובשיתוף עם ותיקי הארגון, שרכשו בשנות ה-50 את ביתו של אליהו גולומב ובנו בסמוך אליו מוזיאון. מוזיאון ההגנה, השייך ליחידת המוזיאונים של משרד הביטחון, נפתח לקהל בשנת 1961 ומושך אליו תלמידים צעירים ותושבים מבוגרים כאחד.

בנוסף לכל אלה, מוזיאון ההגנה הינו בעל ערך אדריכלי משמעותי לאור פניני העיצוב שבתוכו: המרצפות המצוירות, שטיחי האבן והקירות המעוטרים מהווים תמונה מרשימה לכל הדעות.

מה ניתן למצוא במוזיאון ההגנה?

המוזיאון מציג את התפתחות הכוח-מגן המרכזי של הישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי, מבנה מרשים שמנציח את עשייתה של תנועת ההמשך לארגון “השומר” – תנועת ההגנה. בניגוד לתנועת השומר – שהייתה סלקטיבית בבחירת חבריה – ההגנה פנתה לכל העם, וקראה אל שורותיה את כל המעוניין והכשיר להצטרף.

תצוגת מוזיאון ההגנה כוללת מוצגים דוממים, מיצגים אור-קוליים וסרטים רבים המעשירים את חווית המבקר. מבנה מוזיאון ההגנה הינו כרונולוגי, כך שניתן לראות את צמיחתו של ארגון ההגנה כצבא העם, וכמו כן את המקום שתפס באירועים המרכזיים בישוב. בנוסף לכל אלה, הבאים בשערי מוזיאון ההגנה יכולים למצוא בו אודיטוריום המשמש להרצאות וכנסים, וכן את ארכיון המסמכים והתמונות של ארגון ההגנה.

מוזיאון ההגנה – אותנטי ונאמן למקור?

אחת ממטרותיו של מוזיאון ההגנה היא המחשת המציאות הקיומית של לוחמי הישוב היהודי טרם הקמת המדינה, במטרה לאפשר את הבנת השתלשלות האירועים שנכללו במאבק העם היהודי באותן שנים – מאורעות תרפ”ט, מפעל ההעפלה, תקופת חומה ומגדל, כ”ט בנובמבר ואירועים נוספים. מוזיאון ההגנה מציג גם את תורת הלחימה שהשתרשה בקרב לוחמי הישוב – אמצעי לחימה, שיטות להסלקת נשק, מסמכים ואמצעי המחשה לחייו של לוחם בארגון ההגנה באותה תקופה.

בקומתו העליונה של מוזיאון ההגנה ניתן למצוא שחזור מדויק של מטה הארגון ערב הקמת מדינת ישראל – המטה בו התקבלו ההחלטות החשובות ביותר בשנים שקדמו להקמת המדינה. שבועיים אחרי הקמת המדינה הצהיר  דוד בן גוריון, ראש ממשלת ישראל הראשון, על הפיכת ארגון ההגנה לצה”ל – צבא ההגנה לישראל.